Wednesday, June 24, 2015

עבודת חקר בתנ"ך

השנה היא השנה הראשונה שבכיתות י לא התקיימו בחינות בגרות. במקום בחינות הבגרות נדרשנו לייצר הערכה חלופית בחומרי הלמידה.
הנושא ממש חדש. הרבה מאוד מורים התקשו לייצר הערכה חלופית גם בגלל ההיערכות המיוחדת בהתראה קטנה אבל גם (ולא לציטוט) הרבה מורים התקשו מאוד לצאת מאזור הנוחות שלהם ולהירתם לרעיון הנפלא שהנה עתה הם פנויים להגשים את הפנטזיות הפדגוגיות שלהם.
בבית הספר שבו עבדתי ניסיתי לרתום את המורים לרעיון, אך בסופו של דבר מצאתי את עצמי מפעיל אותו לבד בתי כיתות בהן לימדתי. במהלך השנה כשהתחילו להגיע תוצרי תלמידים כבר התחילה התעניינות במה שקורה אצלי בכיתות ואני מניח שזה יצבור תאוצה לקראת השנה הקרובה.
לתלמידים שלי יצרתי אתר בgoogle sites שמרכז בתוכו את כל תהליכי החקר והלמידה שהם צריכים לעבור לקראת התוצר הסופי והאחרון. תהליך היצירה והכתיבה ארך כארבעה חודשים שבמהלכם הגדרנו זמן לביצוע המטלות המתגלגלות, כשבסוף כל תקופה נתתי להם משוב על תוצר הביניים, כך עד לשלב ההגשה הסופי.
את הכתיבה עצמה ערכנו בקבצים של google docs. כל קבוצה הייתה משותפת בין חבריה וביני. הקדשתי בכיתה זמן לא מועט להדרכת התלמידים בעבודה מיטבית בסביבת הקובץ השיתופי, סוגי התערבות, סוגי שיתוף, יצירת קישורים, העלאת תמונות וסרטונים, ועיצובים מיוחדים.

קישור לעבודת תלמידים לדוגמה.

דרכי ההערכה גם היו ייחודיות וראשוניות עבור התלמידים. ההערכה ברובה ניתנה על ידי התלמידים לעצמם ע"פ מחוון שבנינו ביחד ומופיע באתר וגם הערכה שכל עבודה קיבלה משני חברים בכיתה שנדרשו לקרוא את העבודה ולהעריך אותה על פי המחוון.

עבורי זאת הייתה התנסות מעניינת, מלמדת ומאגרת.





מיזם הכתיבה הדיגיטלית - הפיקוח על העברית במחוז מרכז

השנה הייתי בשנת שבתון. (בעצם, אני עדיין בשבתון עד סוף החופשה)
מעבר לעובדה שמאוד נהניתי מהחופשה, גם לקחתי על עצמי יום הדרכה במחוז במרכז בפיקוח על הוראת העברית תחת שרביטה של מפקחת המחוז ד"ר עליזה עמיר.
החיבור להדרכה בפיקוח נוצר דווקא בכיוון התקשוב. עליזה חיפשה מדריך תקשוב שיסייע לה להניע מיזם טכנולוגי בתוך עבודת ההדרכה במחוז. כך הגעתי אני - גם מורה ללשון עברית וגם מדריך תקשוב.
במסגרת לימודי עברית בכל שנות הלימודים בבית הספר המורים עובדים עם התלמידים על נושא ההבעה בכתב בסוגות הכתיבה השונות. אחת הסוגות בהן ניתן הדגש בחטיבת הביניים ובתיכונים היא הכתיבה הטיעונית, שבה התלמידים מתנסים בכתיבת הבעת עמדה עם כל המאפיינים של עמדה.

בפיקוח על הוראת העברית בהובלת המפמ"ר הבינו בשנים האחרונות שכתיבת עמדה היא תהליך ולא רק התוצר הסופי. בהתאם לכך התחילו בבתי הספר להוביל למידה בעזרת תלקיטים. תהליך כתיבה לאורך כל השנה כאשר בתלקיט התלמיד מציג מס' מסוים של תהליכי כתיבה שהוא עבר. זכיתי להיות בין הראשונים שהוביל בכיתות תהליכי כתיבה כאלה וזה התחיל בתיקיות פיזיות. השתדלתי גם בתיקיות הפיזיות שהתוצרים הסופיים יהיו מודפסים על מנת להקנות לתלמידים את מיומנות השימוש בכתיבה הרווחת בעולם האמתי ולא בבחינות הבגרות. 
בשנה השנייה למיזם כבר יצרתי אותו באופן דיגיטלי במערכת ניהול למידה moodle. כשהגעתי להדרכה בפיקוח כבר היה לי ניסיון בהפעלת המיזם באופן דיגיטלי וכאן נתבקשתי לייצר פיילוט בכמה בתי ספר על מנת לבחון האם תהליכי הכתיבה הדיגיטלית מתיישבים עם העקרונות המנחים של הקניית מיומנויות הטיעון.
כך יצא שישבתי במשך כחודשיים לבדוק את המיזם בפלטפורמה של moodle לעומת הפלטפורמה של google classrom. בניתי שתי דוגמאות וערכתי יחד עם קולגה למיזם מסמך יתרונות וחסרונות בשתי הפלטפרמות והעלינו אותן להתנסות בבתי הספר. קישור לצפייה ביחידות הלימוד
בחרנו בתי ספר שעובדים בכיתות עם מחשבים ומורים שיש להם רקע בתקשוב ויכולים להפעיל את התהליך בראש פתוח ויוזם. 
כיום אנחנו נמצאים בשלב של הסקת המסקנות וגיבוש המיזם לקראת השנה הבאה באופן מורחב יותר.



Tuesday, June 23, 2015

הקשר שלי לתקשוב

תמיד הייתי סקרן. את הסקרנות הזאת מילא העולם עם מהפכת האינטרנט והמידע, אך לקח לי זמן לגלות את הפוטנציאל הגלום בו לטובת למידה והוראה. לפני כשבע שנים התחלתי את תקופת החינוך וההוראה בבית הספר. בדיוק בשנה שבה הוטמעה בבית הספר מערכת ניהול בית הספר, משו"ב.
כמו תמיד לחצתי על כל כפתור אפשרי, התנסיתי, בניתי, יצרתי וגם הרסתי. למדתי את רזי המשוב לפרטי פרטים ואף שלחתי למנהלי המערכת הצעות לשיפור ולייעול. כל זה היה ברמת ניהול הכיתה מהעיניים של המורה. עד שיום אחד גיליתי את כפתור ההפניה לmoodle. לחיצה על הכפתור פתחה מולי עולם חדש ומסקרן של ניהול מערכת הלמידה. גיליתי שאני יכול לאפשר לתלמידים שלי גישה לכל חומרי ההוראה שלי בקלות, ואם חומרי ההוראה יכולים היו להיות בידיהם עוד קודם הצילום שלי והבאתו לכיתה, אז מדוע לא לעשות בו שימושים יעילים יותר?
ההתנסות הזאת פתחה עבורי עולם קסום של טכנולוגיה. הלכתי לכל הרצאה או מפגש מורים שעסק בנושא. הכרתי כלים נוספים ואינסופיים לייעל את העבודה שלי ואת הלמידה של התלמידים.
מנהלת בית הספר הודיעה לי יום אחד שנרכש "לוח חכם", וההחלטה היא שהוא יוצב בכיתה שבה אני מלמד. בכל בית הספר יש לוח חכם, מחשב ומקרן וכל האוצר הזה אצלי בכיתה. גם כאן כמו קודם, לחיצות, ניסיונות, הצלחות וטעויות.
קיבלתי בבית הספר את תפקיד רכז התקשוב ומשם גם פניתי להדרכת תקשוב במחוז בו אני עובד. תוך כדי עבודה ותקשוב ובאיחור של עשרים שנה מצאתי את התחום שבו אני רוצה ללמוד לתואר שני וכל עשיתי.

נהניתי מאוד בתקופה הזאת, וכבשתי פסגה ועוד פסגה, הצלחה ועוד הצלחה. הכל היה טוב ויפה ובכל זאת הרגשתי שחסר משהו. היכנשהו באמצע הדרך הבנתי שבכיתה המורה לא צריך להיות טכנולוג אלא בעיקר פדגוג. הכלים הדיגיטליים הם לא העיקר בעבודתו של המורה המתוקשב וגם לא של המורה מן השורה. מה שחשוב ביותר אצל המורה הוא הפדגוגיה שהוא רוצה להביא לכיתה, ההחלטה על דרך הלמידה המשמעותית ביותר שהוא יכול לספק לתלמידיו. את הפנטזיות הפדגוגיות האלה ניתן להגשים גם באמצעות טכנולוגיה, וכאן, בדיוק כאן נכנס המקום לטכנולוגיה ולתקשוב.