תמיד הייתי סקרן. את הסקרנות הזאת מילא העולם עם מהפכת האינטרנט והמידע, אך לקח לי זמן לגלות את הפוטנציאל הגלום בו לטובת למידה והוראה. לפני כשבע שנים התחלתי את תקופת החינוך וההוראה בבית הספר. בדיוק בשנה שבה הוטמעה בבית הספר מערכת ניהול בית הספר, משו"ב.
כמו תמיד לחצתי על כל כפתור אפשרי, התנסיתי, בניתי, יצרתי וגם הרסתי. למדתי את רזי המשוב לפרטי פרטים ואף שלחתי למנהלי המערכת הצעות לשיפור ולייעול. כל זה היה ברמת ניהול הכיתה מהעיניים של המורה. עד שיום אחד גיליתי את כפתור ההפניה לmoodle. לחיצה על הכפתור פתחה מולי עולם חדש ומסקרן של ניהול מערכת הלמידה. גיליתי שאני יכול לאפשר לתלמידים שלי גישה לכל חומרי ההוראה שלי בקלות, ואם חומרי ההוראה יכולים היו להיות בידיהם עוד קודם הצילום שלי והבאתו לכיתה, אז מדוע לא לעשות בו שימושים יעילים יותר?
ההתנסות הזאת פתחה עבורי עולם קסום של טכנולוגיה. הלכתי לכל הרצאה או מפגש מורים שעסק בנושא. הכרתי כלים נוספים ואינסופיים לייעל את העבודה שלי ואת הלמידה של התלמידים.
מנהלת בית הספר הודיעה לי יום אחד שנרכש "לוח חכם", וההחלטה היא שהוא יוצב בכיתה שבה אני מלמד. בכל בית הספר יש לוח חכם, מחשב ומקרן וכל האוצר הזה אצלי בכיתה. גם כאן כמו קודם, לחיצות, ניסיונות, הצלחות וטעויות.
קיבלתי בבית הספר את תפקיד רכז התקשוב ומשם גם פניתי להדרכת תקשוב במחוז בו אני עובד. תוך כדי עבודה ותקשוב ובאיחור של עשרים שנה מצאתי את התחום שבו אני רוצה ללמוד לתואר שני וכל עשיתי.
נהניתי מאוד בתקופה הזאת, וכבשתי פסגה ועוד פסגה, הצלחה ועוד הצלחה. הכל היה טוב ויפה ובכל זאת הרגשתי שחסר משהו. היכנשהו באמצע הדרך הבנתי שבכיתה המורה לא צריך להיות טכנולוג אלא בעיקר פדגוג. הכלים הדיגיטליים הם לא העיקר בעבודתו של המורה המתוקשב וגם לא של המורה מן השורה. מה שחשוב ביותר אצל המורה הוא הפדגוגיה שהוא רוצה להביא לכיתה, ההחלטה על דרך הלמידה המשמעותית ביותר שהוא יכול לספק לתלמידיו. את הפנטזיות הפדגוגיות האלה ניתן להגשים גם באמצעות טכנולוגיה, וכאן, בדיוק כאן נכנס המקום לטכנולוגיה ולתקשוב.
ההתנסות הזאת פתחה עבורי עולם קסום של טכנולוגיה. הלכתי לכל הרצאה או מפגש מורים שעסק בנושא. הכרתי כלים נוספים ואינסופיים לייעל את העבודה שלי ואת הלמידה של התלמידים.
מנהלת בית הספר הודיעה לי יום אחד שנרכש "לוח חכם", וההחלטה היא שהוא יוצב בכיתה שבה אני מלמד. בכל בית הספר יש לוח חכם, מחשב ומקרן וכל האוצר הזה אצלי בכיתה. גם כאן כמו קודם, לחיצות, ניסיונות, הצלחות וטעויות.
קיבלתי בבית הספר את תפקיד רכז התקשוב ומשם גם פניתי להדרכת תקשוב במחוז בו אני עובד. תוך כדי עבודה ותקשוב ובאיחור של עשרים שנה מצאתי את התחום שבו אני רוצה ללמוד לתואר שני וכל עשיתי.
נהניתי מאוד בתקופה הזאת, וכבשתי פסגה ועוד פסגה, הצלחה ועוד הצלחה. הכל היה טוב ויפה ובכל זאת הרגשתי שחסר משהו. היכנשהו באמצע הדרך הבנתי שבכיתה המורה לא צריך להיות טכנולוג אלא בעיקר פדגוג. הכלים הדיגיטליים הם לא העיקר בעבודתו של המורה המתוקשב וגם לא של המורה מן השורה. מה שחשוב ביותר אצל המורה הוא הפדגוגיה שהוא רוצה להביא לכיתה, ההחלטה על דרך הלמידה המשמעותית ביותר שהוא יכול לספק לתלמידיו. את הפנטזיות הפדגוגיות האלה ניתן להגשים גם באמצעות טכנולוגיה, וכאן, בדיוק כאן נכנס המקום לטכנולוגיה ולתקשוב.
No comments:
Post a Comment